דימום בזמן הריון יכול להיות מסוכן להרה ולעובר.
המקור השכיח ביותר של דימום אצל הרה הינו היפרדות השליה מדופן הרחם. במידה ששטח ההיפרדות גדול, יתכן איבוד דם משמעותי אשר יכול להזיק לאישה ולצור סיכון רציני להמשך התפתחות ההריון, מאחר והעובר יסבול מחוסר חמצן וחומרי תזונה. בחלק מהמקרים היפרדות השליה בגזרה נרחבת מביאה להפסקת הריון.
דימום בשליש הראשון של ההריון נחשב לנפוץ יותר מדימומים בהמשכו. דימום חלש אשר אינו מלווה בקרישי-דם ואינו עולה בהיקפו על כמות הדם שנשים מאבדות במשך תקופת המחזור לא נחשב למסוכן להרה, אבל יכול להביא לסיבוכים בהתפתחות העובר.
כיום, לא קיים טיפול רפואי אפקטיבי שיכול להחליש או למנוע את הדימום בשליש הראשון של ההריון, אך לאחר בדיקת רופא אשר החליט כי הדימום אינו מסכן את ההרה, יומלץ להרה על מנוחה לצורך שמירת הריון, וביצוע בדיקות אולטרא סאונד למעקב על התפתחות ההריון עד לסיום הדימום.
במקרה והדימום יתחזק יש לפנות לרופא לקבלת עזרה מיידית.
בדיקות אולטרא סאונד תקינות בהמשך יעידו שכנראה שטח ההיפרדות של השליה היה קטן, ושאינו יזיק להמשך ההריון.
במקרים רבים סיבת הדימום בשליש הראשון של ההריון הינה הפרעה בהתפתחות העובר ואפילו הפסקת הריון מוחלטת.
הפסקת הריון או הפרעות בהתפתחות העובר יכולות להופיע כתוצאה ממום מולד. במצב זה, לאחר בדיקת אולטרא סאונד או סידרת בדיקות דם המעידות לכך, מומלצת הפסקת הריון ע"י התערבות כירורגית.
דימום במועד מאוחר יותר של
ההריון (אחרי השליש הראשון) נחשב לנדיר, אבל יכול לגרום לסיבוכים קשים ומסוכנים.
כמות הדימום הנראה לעין לא תמיד משקף את שטח ההיפרדות האמיתי של השליה ולכן, דימום חלש לכאורה יכול להצביע על מצב חמור שיכול לגרום בהמשך לפרעות ובכווץ הרחם ובקרישת הדם.כמו כן, עזרה רפואית במועד זה מלווה לעיתים בצורך התערבות ניתוחית מורחבת
בכדי לעצור את הדימום. לסיכום, הופעת דימום בשליש השני ובמיוחד בשליש השלישי של ההריון דורשת בקרה ותצפית קפדנית, ולעתים קרובות אפילו אשפוז ממושך
|